מגזין

פרינס, אלן ריקמן ודיוויד בואי (צילום: אימג'בנק \ GettyImages)

למה כל כך הרבה אנשים מפורסמים נפטרו בשנת 2016?

כן, אתם לא היחידים שמרגישים את זה.

 ראש אחד   |   25/04/2016  |    |    |    | 

 

 

נכון שיש תחושה ששנת 2016 גבתה את חייהם של אנשים יותר מדי אנשים טובים - דיוויד בואי, אלן ריקמן, רונית אלקבץ, הסופרת הרפר לי, פרינס ועוד? וול, מתברר שהתחושה הזאת נכונה. ניק ספרל, עורך ההספדים ברדיו BBC שבאנגליה, אמר לאתר iflscience שמספר המתים המפורסמים ברבעון הראשון של שנת 2016 גבוה מהרגיל בהשוואה לשנים קודמות. תאוריות קונספירציה שונות ומשונות צצות בימים אלה, אבל עם כל חיבתנו לקונספירציות, לא נראה לנו שזה המצב. קבלו כמה הסברים מנומקים שעשויים להבהיר את מקרי המוות הרבים האלה.

 

1. דעיכתו של דור הבייבי-בום

 

רוב האנשים המפורסמים שמתו נמנו עם דור הבייבי-בום. אחרי מלחמת העולם השנייה, בין השנים 1964-1946, הייתה עלייה חדה באוכלוסיית המדינות המערביות, והתינוקות שנולדו קיבלו את השם "דור הבייבי-בום". כיום הדור הזה מזדקן ונמצא בשליש האחרון לחייו. לפי עיתון הטלגרף הבריטי, בחמש השנים האחרונות הייתה עלייה קלה, של שלושה אחוזים, בתמותת בני האדם (בהתאמה לגידול האוכלוסייה של דור הבייבי-בום), לכן הגיוני שנרגיש שיש יותר אנשים מפורסמים שמתים, כי באופן סטטיסטי יש יותר אנשים שנפטרו בשנים האחרונות (פשוט מפני שלפני שישים שנה נולדו יותר אנשים מבעבר).

 

2. זה הדור הראשון של הסלבס

 

תאוריה אחרת מתייחסת לעובדה שהילדים שנולדו בשנות ה-40 עד שנות שנות ה-60 היו הילדים הראשונים שנולדו לתוך תרבות הפופ. כשהם היו ילדים קטנים, היו להם טלוויזיות, אייקונים קולנועיים גדולים ותרבות צריכה הולכת וגדלה (לעומת הדור של ההורים שלהם). הילדים האלה היו הראשונים שידעו מה זה באמת אומר להיות מפורסם, הם הוקסמו מהרעיון הזה ושאפו להתפרסם בעצמם. לכן יש כל כך הרבה אייקונים מפורסמים שנולדו בדור הזה. אז אנחנו קצת חוזרים פה לתאוריה הראשונה - יש הרבה יותר מפורסמים מבוגרים עכשיו (מבעבר), ולכן כשהם נפטרים אנחנו שמים לב אליהם יותר.   

 

3. הרשתות החברתיות 

 

למרות שני ההסברים שפורטו, יש אנשים שחושבים שהרשתות החברתיות פשוט מאפשרות לנו להרגיש מוות של מפורסם בצורה נגישה ונוכחת יותר מאשר בעבר, ולכן רק נדמה לנו כאילו כולם נפטרים פתאום. חשבו על המוות של אמנים כמו דייויד בואי, אלן ריקמן ופרינס - בימים לאחר מותם הפך הפייסבוק לקיר זיכרון אחד גדול. אנשים דיברו על האמנים האלה, הנציחו אותם ושיתפו יצירות שלהם - בימינו מוות הוא לא משהו שאפשר לפספס ולהתעלם ממנו כבעבר. 

 

SAD - לצערנו, אם התאוריה על דור הבייבי-בום נכונה, אנחנו הולכים לספוג הרבה מיתות עצובות בשנים הקרובות. 

 

 

 

(אינה טוקר / inna.rosh1@gmail.com)