יחסים

מה אפשר לעשות כשאנחנו מרגישים שהריבים הופכים לבעיה רצינית? (צילום: shutterstock)

למה אנחנו כל הזמן רבים עם ההורים שלנו ואיך אפשר לצאת מזה בשלום?

ריבים עם ההורים הם עניין שגרתי בגיל ההתבגרות. אנחנו רבים על שעת העוצר, על הלבוש שלנו, על ההשתתפות במטלות הבית ובקיצור - על עצמאות. הסרנו את כפפות האגרוף ובדקנו על מה המהומה. 

 ראש אחד   |   13/08/2017  |    |    |    | 

 

 

כולנו נקלעים לריבים עם ההורים, חלקנו לעתים קרובות וחלקנו לעתים רחוקות. אף אחד לא נהנה מהוויכוחים האלה, אך הם מתרחשים כמעט בכל בית וממלאים צורך רגשי חשוב. שוחחנו עם שירלי קליין, מטפלת משפחתית מוסמכת ומומחית בבני נוער, והיא הסבירה לנו על הרקע לריבים המשפחתיים ולמה התדירות שלהם מגיעה לשיאה בגיל ההתבגרות.

 

 

למה בני נוער נוטים לריב עם ההורים?

 


"גיל ההתבגרות הוא בדיוק הגיל שבו מתגלעים קונפליקטים עם ההורים, וגם הקונפליקטים וגם הריבים שבאים בעקבותיהם ממלאים צורך ויש להם מטרה. כדי שהמתבגר יוכל לבדוק את עצמו, לבחון מה מתאים לו, מה פחות מתאים לו, מה הוא אוהב ומה הוא לא אוהב, הוא מתרחק מהוריו, יוצר חיץ בינו לביניהם. הרי בתקופת הילדות הילד מתבונן על החיים דרך נקודת המבט של ההורים; הילדים מתנהגים ובוחרים על פי מה שהוריהם מכתיבים להם. בגיל ההתבגרות המתבגר מתחיל להתעניין בהעדפותיו שלו, לבחון אותן ולגבש אותן. לכן הקרע וההתנגדות חשובים בעצם, כי בלעדיהם אין דחף לקרוא תיגר על המוכר".

 


ובאיזה גיל מתחילים הילדים לפתח את הקונפליקטים האלה?

 


"בדרך כלל זה מתחיל סביב המעבר לכיתה ז', המעבר מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים. המעבר למסגרת החינוכית הבוגרת יותר מסמלת בעיני רבים - גם בעיני הילדים - שעכשיו הם גדולים. בשלב הזה חלה עלייה ניכרת בשיעור הריבים עם ההורים. פתאום הילד רוצה להתבגר".

 

 

סביב מה בעיקר נסובים הריבים בגיל ההתבגרות?


"רוב הריבים שאני נתקלת בהם נוגעים לנושא של גבולות, מה מותר ומה אסור. המתבגרים רוצים להדגיש שהם כבר גדולים ולכן יכולים למתוח את הגבולות".

 


זה נפסק מתישהו?

 


"הריבים והעוצמות שלהם מתמתנים בדרך כלל בכיתות י"א-י"ב. לאחר מכן, בתקופה שבין הצבא לשלב הבא, הולכים הריבים ומתמעטים אף יותר, אפילו שבימינו גיל ההתבגרות נמשך הרבה מעבר לגיל 18".

 

 

כשזה הופך לבעיה

 


כפי ששירלי הסבירה, ריבים עם ההורים בגיל ההתבגרות הם דבר טבעי לחלוטין. ובכל זאת, ריבים עלולים לגלוש לפסים שליליים במיוחד ולפגום בבריאות הקשר של ההורים והמתבגרים. איך יודעים מתי המחלוקת לגיטימית וטבעית ומתי מדובר במקרה חמור ויוצא דופן שמצריך טיפול? גיבשנו יחד עם שירלי שני כללים לפיהם אפשר לשפוט אם הריבים חצו את גבולות הטעם הטוב.

 


1. כשהריבים הופכים למאבקי כוחות: כשכבר מזמן הפסקתם לריב על נושא ספציפי ואתם מוצאים את עצמכם רבים לשם הריב, רק כדי להראות למי יש את הכוח ומי מחליט את ההחלטות. "הריבים האלה בעצם התפתחו למלחמה המנסה להכריע מי שולט ומי נשלט, והיא אינה מתחשבת בכלל בהיגיון או בנסיבות המציאות. למשל, הורה עלול להקשות על ילדו ולהתעקש שיחזור הביתה מבילוי עד השעה 23:00, בלי להבין שכל החברים שלו חוזרים בחצות", מסבירה שירלי.

 

 


2. כשהריבים פוגעים בקשר: כשהוויכוחים התדירים גוררים שינוי חריף ברגשות זה כלפי זה. אין הכוונה לכעס או להתרחקות רגעיים, שהם טבעיים ובריאים, אלא בתחושות קשות מאוד כמו שנאה ותסכול עמוקים. שירלי מפרטת: "ההורה עלול לחשוב מחשבות כמו 'אני לא יכול יותר עם הילד הזה', וכמוהו גם הילד, שעשוי לחשוב על ההורה 'אני שונא אותו'. חשוב לציין שאני לא מדברת על פליטות חריפות שנאמרות בלהט הרגע, בעיצומו של ריב, אלא על תחושות עמוקות יותר. יש הבדל בין פליטת פה כמו 'אימא, אני שונא אותך', שנאמרת כי קובלים על הגבולות ששמו לנו, לבין טיפוח של התחושה השלילית הזאת לאורך זמן".

 

 

מה עושים?

 


גם ריב צריך לדעת לנהל, ויש דרכים שיבטיחו ששני הצדדים ישיגו את מטרותיהם ושהוויכוחים לא יחצו קווים אדומים. חשוב להתמקד כמיטב האפשר במה שאתם מבקשים או טוענים ולזכור שאתם לא מגיעים כדי לריב. גם אם נקלעתם לריב עם ההורים, זכרו שמדובר בקצר זמני בתקשורת ושעליכם להימנע מהיגררות למקומות שמהם תתקשו לחזור.

 


על מי מוטלת האחריות להתפייס ולנהל את הוויכוחים בנועם, עלינו המתבגרים או על ההורים?

 


"האחריות כאן משותפת להורים ולילדים. לפי דעתי, ההורים צריכים לקבל אחריות גדולה יותר על מערכת היחסים מפני שהם המבוגרים האחראיים. ובכל זאת, יש הדדיות בריבים, ואני לא מסירה את האחריות מבני הנוער. יש להם אחריות להתנהל בשיקול דעת אם הם רוצים לנהוג בבגרות, וגם הם צריכים לבחון את התנהגותם ולראות מה טעון שיפור".

 


מה אפשר לעשות אם אנחנו מרגישים שהריבים הופכים לבעיה רצינית?

 


"אם לא הצלחתם לפתור את הבעיה ביניכם באופן עצמאי, האפשרות הטובה ביותר היא ללכת לטיפול משפחתי, לבעל מקצוע המומחה לקשר של הורים ומתבגרים. ביחד תעבדו על מה שנאמר ואיך לומר אותו ותיצרו מערכת של יחסים טובים".

 


בגדול, האם יש דרך נכונה להתנהל בריבים האלו?

 


"בדרך כלל אני מעירה יותר להורים ואומרת להם שעליהם לקחת את המושכות לידיים. באשר לבני הנוער, כדי שהריבים יהיו פחות קשים וקולניים, צריך לשים לב ל'איך' ולא ל'מה', כלומר איך מתנהל הוויכוח. צריך להבין שאפשר להגיד את כל מה שרוצים בצורה שקולה, מבלי להגיע לטונים גבוהים, ועדיין לעמוד על שלכם. אם יש חילוקי דעות, אפשר לשבת ולדון בהם גם בלי לצעוק ולריב. מערכת היחסים עם ההורים היא לכל החיים וחשוב לשמור עליה תקינה".

 

 

FIGHT - אתם רבים הרבה עם ההורים שלכם? 

 

 

(כת"צ תמר ליכטינגר)