מגזין

(כתר ספרים)

הצצה לפרק הראשון מתוך הספר המלאך 3: "מאחורי הסורגים"

החלק השלישי בסדרת המתח המצליחה של השנה האחרונה.

 ראש אחד   |   11/04/2016  |    |    |    | 

 

קר 

לפני שהתחלתם את קורס האימון הבסיסי, כנראה שמעתם סיפורים מסוכני מלאך מוסמכים על טבעו של הקורס בן מאה הימים. אף שכל הקורסים נועדו להנחיל אותן יכולות בסיסיות של כושר גופני וכושר עמידה מנטלי, יש להניח שהקורס שלכם יהיה שונה מאלה של קודמיכם. זאת, כדי לשמור על יסוד ההפתעה.

 

(מתוך מדריך מלאך לקורס האימון הבסיסי)

 

הכול נראה אותו דבר בכל כיוון. השמש המסנוורת בהקה על שדה השלג. למרות משקפי הסקי הכהים, שתי בנות העשר לא יכלו לראות יותר מעשרים מטר קדימה.

"איפה נקודת הביקורת?" צעקה לורן אדמס, שעצרה כדי להביט במכשיר הניווט שחברתה הטובה ביותר ענדה על ידה.

"רק עוד שני קילומטרים וחצי," צעקה בתאני פרקר. "אם השטח יישאר מישורי, נגיע למחסה בתוך ארבעים דקות."

הילדות היו צריכות לצעוק כדי לגבור על הרוח הגועשת ועל שלוש שכבות של בגדים שהגנו על האוזניים שלהן.

"השמש עוד מעט שוקעת," צעקה לורן. "כדאי שנתחיל למהר."

הן יצאו לדרך עם זריחה, גוררות מזחלות קלות שאותן יוכלו לתלות על הכתף ולסחוב כאילו היו תרמילים במקרה שיגיעו לשטחים קשים למעבר. החדשות הטובות היו שלשתי הטירוניות של מלאך היה יום שלם כדי לצלוח חמישה-עשר קילומטר על פני מישורי השלג של אלסקה עד לנקודת הביקורת הבאה שלהן. החדשות הרעות היו שבעונה הזו, בחודש אפריל, השמש זרחה רק במשך ארבע שעות, וההליכה בתוך חצי מטר של שלג העמיסה במידה שלא תיאמן על הירכיים והקרסוליים. כל צעד הכאיב להן מאוד.

לורן שמעה רעש עולה מרחוק. "עוד אחד גדול," היא צעקה.

שתי הילדות התכופפו, קירבו אליהן את המזחלות וחיבקו זו את מותניה של זו. בדיוק כמו שאפשר לשמוע גלים מתקרבים לחוף, במישורי השלג באלסקה אפשר לשמוע סופות רוח חזקות צוברות תאוצה.

שתיהן היו לבושות לתנאי קור קיצוניים. מעל הביגוד התחתון הרגיל שלה לבשה לורן אפודה תרמית עם שרוולים ארוכים ומכנסיים מחממים ארוכים. השכבה הבאה היתה חליפת אוברול שנתפרה מפליס שכיסה את כל גופה, למעט חרכים לעיניים. שכבת הפליס השנייה נועדה ללכוד את חום הגוף. היא נראתה כמו תחפושת עצומה של ארנב, למעט הזנב המכשכש והאוזניים הזקורות. על כל זה נוספו עוד זוג כפפות, כובע גרב, משקפי סקי וכפפות חיצוניות דוחות מים, שהגיעו עד למרפקים והסתיימו בגומי צמוד. ולבסוף, חליפת סקי עבה ומרופדת ומגפי שלג עם דוקרנים בסוליות.

מתחת לשכבות הבגדים היה להן נוח כל עוד היו בתנועה, אף שהטמפרטורה בחוץ היתה מינוס שמונה-עשרה מעלות. ואולם, בכל פעם שהיכו בהן משבי הרוח העזים צנחה הטמפרטורה בחמש-עשרה מעלות נוספות. הרוח דחקה את שכבת הבידוד של האוויר החם, ריכזה אותו במקומות בלתי נחוצים בעליל והותירה רק כמה סנטימטרים של בד סינטטי בין עורן לבין הקור האכזרי שבחוץ. כל פרץ רוח היכה בגופן ושלח כאב צורב בכל אזור חשוף.

בכל פעם שתקפה הרוח, לורן ובתאני הפכו את המזחלות שלהן למגינים. דוקרן אוויר קר חדר מבעד לשוליים ההדוקים של משקפי הסקי של לורן. היא תחבה את פניה לתוך החליפה של בתאני ועצמה עיניים כששלג וקרח הכו בכובעה ברעש מחריש אוזניים.

כשהרוח והשלג נרגעו, לורן הברישה בידיה פתיתי שלג מעל החליפה שלה וקמה מתנודדת על רגליה.

"הכול בסדר?" צעקה בתאני.

לורן זקרה אגודלים. "תשעים ותשעה ימים מאחורינו, נשאר עוד יום אחד," היא צעקה.

 

מלאך 3_Page_1

READ– רוצים לזכות בשלושת ספרי הסדרה? לחצו כאן 

מאת: רוברט מצ'אמור

תרגום: רוני בק