בידור

קטניס וריילי יוצאות דופן, אנחנו עדיין מחכים לסרט על "האלמנה השחורה" (צילום באדיבות yes)

המחקר שמוכיח את מה שכולנו ידענו על התעשייה ההוליוודית

אבל עכשיו במספרים, כדי שתוכלו לנצח בוויכוח המגדרי הבא שלכם.

 ראש אחד   |   09/05/2016  |    |    |    | 

 

 

התעשייה ההוליוודית מדירה נשים מהמסך הגדול - יש הרבה יותר תפקידים ראשיים או משניים לגברים מאשר לנשים, ולגברים תמיד יהיו יותר שורות בתסריט מאשר לנשים. המגזין המקוון Polygraph החליט לבדוק עד כמה התופעה הזאת גדולה - הוא בדק יותר מאלפיים תסריטים שונים וחיפש את הפער בין כמות הטקסטים שנשים אומרות לבין טקסטים שגברים אומרים.

 

ובכן, הפער גדול. למשל, מתוך שלושים סרטי דיסני שנבדקו ב-22 מהם הגברים מדברים הרבה יותר מנשים, בהפרש של יותר מ-60%! רק בארבעה סרטים המקרה הפוך: "הקול בראש", "אליס בארץ הפלאות", "היפהפייה הנרדמת" ו"מליפיסנט" ובארבע סרטים נוספים כמות הדיאלוגים שווה ("לשבור את הקרח", "טרזן", "משפחת סופר-על" ו"מעבר ליער"). 

 

dfsfsf http://polygraph.cool/films/

 

והמצב לא יותר טוב בסרטים הוליוודיים שאינם מונפשים. אולי הייתם חושבים שהמצב יהיה הפוך בקומדיות רומנטיות, למשל, אך המחקר גילה שאפילו בסרטים כמו "אישה יפה" ו"10 דברים שאני שונאת אצלך" - סרטים שהגיבורות הראשיות בהם הן נשים - הדיאלוגים הגבריים הם 52% מכלל הסרט. 

 

ומה לגבי תפקידים ראשיים של נשים? וול, כמובן שהמצב בכלל לא מעודד גם כאן. רק ב-22% מאלפיים התסריטים שנבחנו הייתה גיבורה נשית מובילה. כדי לסבר את האוזן, אחוז הנשים באוכלוסייה הכללית הוא קצת יותר מ-50%. לדעתנו, מדובר במחדל.

 

למה בסרטים הוליוודים אין לנשים יותר מונולוגים ודיאלוגים? אין לנו שמץ. אולי מישהו חושב שנשים לא מעניינות, או שהן לא מושכות מספיק קהל או שאולי אין להן משהו חשוב להגיד. בכן, לא רק שזה שגוי, זה גם מזיק. הייצוג החלקי שנשים זוכות לו בסרטים מעוות את המציאות, יוצר דמויות נשיות שטחיות ולא מעניינות, מתעלם מהקול הנשי וממה שלו יש להגיד על העולם (וואלה, יש לקול הזה הרבה מה להגיד).

 

אין ספק שזהו מחקר חשוב מאין כמוהו. אנחנו מאוד מקווים שבשנים הבאות נראה שינוי מגמה בקולנוע, כפי שקורה לא מעט בשנים האחרונות בטלוויזיה (כל הסדרות של שונדה ריימס למשל, "האישה הטובה", "שקרניות קטנות" ועוד).

 

WOMEN - תנו לנשים לדבר יותר בקולנוע, זה רק ישפר אותו.

 

 

(אינה טוקר / inna.rosh1@gmail.com)