מגזין

לא שוכחים (צילום: עמית שאבי)

החברים של שירה בנקי ז"ל זוכרים ונפרדים

אתמול נפטרה שירה בנקי ז"ל, לאחר שנדקרה במצעד הגאווה בירושלים. פנינו לחבריה הקרובים כדי שיספרו לנו על הנערה שכולנו כואבים את לכתה.

 ראש אחד   |   03/08/2015  |    |    | 
שירה בנקי ז"ל לא שוכחים (צילום: עמית שאבי)

אתמול נפטרה שירה בנקי ז"ל, לאחר שנדקרה במצעד הגאווה בירושלים. פנינו לחבריה הקרובים כדי שיספרו לנו על הנערה שכולנו כואבים את לכתה.

שירה בנקי בת ה-16 הלכה למצעד הגאווה כדי לתמוך בקהילה הגאה ובשוויון זכויות ונפצעה בפיגוע הדקירה שביצע ישי שליסל. שליסל היה הדוקר במצעד הגאווה שנערך בירושלים ב-2005. בעקבות פיגוע הדקירה דאז הוא ריצה עונש מאסר של עשר שנים והשתחרר מכלאו לפני כחודש. שירה נפצעה פציעה אנושה, ואתמול, לאחר מאמצים רבים מצד הרופאים ולאחר שכולנו נשאנו תפילות לשלומה, היא נפטרה מפצעיה.

החלטנו לזכור את השירה באמצעות שיחות עם האנשים הקרובים אליה ביותר. מתן קוטיק ושלי אייזנברג בני ה-16, שהיו חברים קרובים של שירה, דיברו עמנו.

מי הייתה שירה?

מתן: "שירה הייתה ילדה עם אידאולוגיה ברורה. היו לה ערכים, והיא ידעה לעמוד על שלה כשצריך ובאמת האמינה במטרה שלה. בנוסף, היא הייתה ילדה מאוד שמחה וחברותית. היה לה חוש הומור נהדר ויחד עם זאת הבנה מאוד בוגרת של החיים. כשהייתי לידה, תמיד הרגשתי את הבגרות שלה, שלעתים גרמה לי להרגיש מעט נבוך, וציפייה שיום אחד גם אני אהיה כזה. אחד התחביבים המשותפים שלנו היה האהבה לתאטרון והצגות. בסוף השנה זכיתי להשתתף איתה בערב של קטעים מהצגות שבו היא נתנה תצוגת משחק מרשימה ביותר יחסית לנערה בגילה".

שלי: "היא הייתה ילדה מקסימה, חברותית, תומכת. תמיד רצתה לעזור, לא משנה במה ולמי, אחת שדאגה לכולם ושבסך הכול רצתה לחיות במקום טוב יותר".

איך קיבלתם את הבשורה?

מתן: "קיבלתי את הבשורה בזמן שהייתי בבריכה. יצאתי, התארגנתי והתחלתי לעכל את מה שקורה. הרגש הראשון שעלה לי הוא כעס - כעס על הרוצח הנתעב שהרג ילדה כל כך מקסימה. לאט-לאט דעך הכעס ובא עצב גדול. התחלתי לחשוב על כך שילדה עם חלומות גדולים לעתיד כבר לא תזכה לממש אותם. זה לא נתפס שילדה מהכיתה שלי, שגם לה היו מגמות, שיעורי בית וכו', כבר לא נמצאת. העצב רק התגבר והתגבר כשהבנתי איזה הפסד גדול חווינו כחברה שהפסדנו כזאת אישיות".

שלי: "נתחיל בזה שעברו בראשי הרבה תרחישים: איך היא תהיה, איך היא תתמודד עם מה שקרה לה. אבל לשנייה לא עבר בראשי תרחיש שהיא לא תצא מזה. היא הייתה ותישאר בין האנשים החזקים ביותר שהכרתי. הייתי באוטובוס, דיברתי עם חברה ופתאום ראיתי ששירה נפטרה. פשוט התחלתי לבכות, כי זה כל כך לא הוגן שילדה - בגילי - שבסך הכול רצתה לתמוך במה שהיא מאמינה נרצחה בגלל זה".

שירה בנקי ז"ל זוכרים את שירה (צילום: עמית שאבי)

איך אתם מתמודדים עם מה שקרה?

מתן: "בימים אלו אני נמצא במחנה קיץ וזה עוזר להסיח את הדעת. עדיין קשה להאמין שמשהו כזה קרה למישהי שהכרתי".

שלי: "זה קשה מאוד, היינו חברות קרובות. לא קל לחשוב שיותר לא אזכה לראות ולדבר איתה, לא אזכה להתייעץ איתה, לא אזכה שתעזור לי כמו תמיד ופשוט לא אזכה להגיד לה כמה אני מעריכה אותה".

מה אפשר ללמוד ממה שקרה?

מתן: "מה שנחשפנו אליו במקרה הזה הוא הרוע האנושי בהתגלמותו. אדם שרוצח ילדה בת 16 על לא עוול בכפה הוא פשוט רשע. המקרה מעלה את השאלה - איך למגר את הרוע הזה? האמת היא שאין לי מושג מה התשובה. אנחנו, כחברה שרוצה לגדול ולהתפתח, צריכים לפתור את הדבר הזה וללמוד לחיות בהרמוניה".

שלי: "אני חושבת שצריך יותר סובלנות במדינה הזאת, צריך לכבד זה את זה, לא משנה מה הדעה של האחר. אני חושבת שכל אחד צריך לחשוב איפה ואיך הוא יכול לכבד את האחר יותר ולהיות יותר סובלני כלפיו - בשביל שירה".

איך לדעתכם אפשר להנציח אותה?

מתן: "לפי דעתי, ניתן להנציח אותה דרך עולם התאטרון. אולי מחווה של כמה שחקנים ידועים בתחום יכולה לעזור. חוץ מזה אין לי ממש דרך יצירתית חוץ מלזכור את המקרה ואת שירה כילדה המקסימה שהייתה".

שלי: "אני חושבת שצריך לעשות צעדה שנתית לכבוד שירה, אולי לבנות מצפה על שמה, מפני שהיא נרצחה בגלל שרצתה מקום טוב יותר ובגלל שתמכה בדרך חיים שהאמינה בה".

יהי זכרה ברוך 

שירה בנקי ז"ל "עשיין קשה להאמין" (צילום באדיבות המשפחה)

(כת"צית לירי גושן \ liri.rosh1@gmail.com)