מגזין

"לאף אחד לא מגיע לעבור את זה לבד" (צילום: Shutterstock)

בת 16 שנפלה קורבן לבריונות ברשת: "התחלתי לפגוע בעצמי, רציתי להרוג את הכאב"

מה אתם הייתם עושים אם היו פורצים לכם לחשבונות ברשתות החברתיות, שולחים בשמכם הודעות פוגעניות לכל מי שאתם מכירים ואפילו עושים עליכם חרם?

 לירי גושן   |   16/05/2018  |    |    | 

יעל בת ה-16.5 ישבה איתנו לשיחת נפש שבה היא חזרה איתנו אחורה בזמן, למתקפת הבריונות ברשת שהיא חוותה בכיתה ו'. יעל לא יכולה לשכוח את היום בו הגיעה לבית הספר וגילתה שהיא מוחרמת בגלל שמישהו פרץ לה למייל ולפייסבוק כדי לשלוח הודעות מרושעות לכל מי שהיא מכירה. אף אחד לא האמין לה כשאמרה שאין לה קשר למקרה או לאדם שישב מאחורי המקלדת. יעל שיתפה אותנו בהתמודדות שלה ובתהליך שעברה בדרך אל האמת.

איך הכול התחיל?

"הייתי אז בכיתה ו'. יום אחד הגעתי לבית הספר ושמתי לב שכל החברות שלי הפסיקו לדבר איתי. אחת מהן הסבירה לי שהן קראו את מה שכתבתי להן והחליטו לא לדבר איתי. לא הבנתי מה קורה. כשחזרתי הביתה גיליתי שמישהו פרץ לי לפייסבוק. הוא שינה את תמונת הפרופיל שלי לתמונה של חרא, ופתח בשמי קבוצה בפייסבוק עם אנשים מהשכבה שלי ובה כתב להם הודעות בוטות ומגעילות. הוא הוסיף ושלח הודעות נוראיות לחברים אחרים שלי בפייסבוק. מיד לאחר מכן גיליתי שפרצו לי גם למייל ומשם נשלחו מיילים מלאים בקללות ובמילים פוגעניות לאחים שלי, להורים ולמכרים".

שיתפת מישהו במה שגילית?

"שיתפתי את אימא שלי. הרגשתי בטוחה לספר לה, אני יודעת שהיא תמיד תגן עליי".

מה את ואימא עשיתן אחרי שסיפרת לה?

"פנינו למחנכת שלי שאמרה שהיא לא רוצה להתערב בנושא, ולכן החלטנו להתקשר למשטרה לדווח על המקרה. השוטרת לא הביעה שום אכפתיות ורשמה בחוסר חשק את הפרטים של הסיפור. המשטרה לא עשתה כלום עם התלונה שלי. בהמשך, אימא שלי ואבא של חברה מהכיתה, שלא דיברה איתי באותה תקופה, פנו לבלש פרטי שיברר מי פרץ לי לפייסבוק ולמייל".

איך החוויה הזו השפיעה עלייך?

"עשו עליי חרם בבית הספר. זה היה נורא. ילדים נתקלו לי בי בכוונה במסדרונות ואף אחד לא דיבר איתי. אף אחד לא האמין לי כשאמרתי שזו לא הייתי אני שכתבה להם בפייסבוק או במייל. לפני המקרה הזה הייתי ילדה מקובלת ושמחה, ואחריו הייתי חוזרת הביתה בבכי. עם הזמן החלטתי לא להגיע לבית הספר ולהישאר בבית. לא הצלחתי להירדם וכשכן הייתי מצליחה לישון קצת, הייתי מתעוררת בבהלה בלילות. באיזשהו שלב התחלתי לפגוע בעצמי. לא רציתי להרוג את עצמי, רציתי להרוג את הכאב. רציתי שהוא יפסק. התחלתי ללכת עם חולצות ארוכות כדי שלא יראו את החתכים".

מתי החלטת לחזור לבית הספר?

"השכבה שלי יצאה לטיול שנתי והחלטתי לצאת יחד איתם. חברה אחת חזרה לדבר איתי ובעקבותיה גם החברה הכי טובה שלי התחילה לדבר איתי".

מתי נודע לך מי פגע בך ככה ברשת?

"מיד אחרי הטיול השנתי חברה שלי גילתה שמי שעומדת מאחורי כל הסיפור היא החברה הכי טובה שלי. בהתחלה לא האמנתי. זה היה בדיוק אחרי שהשלמנו. ברגע שנודע לי שזו היא, התקשרתי לאימא שלי כדי להתייעץ איתה. כשניתקתי את השיחה החברה הזו התקשרה אליי. היא בכתה והודתה שהיא זו שפרצה לי לחשבונות ושלחה את ההודעות הפוגעניות. היא לא הייתה מסוגלת להסביר לי למה היא עשתה את זה".

היא ניסתה ליצור איתך קשר לאחר השיחה הזו?

"יום אחד, כשחיכיתי להסעות, היא שלחה מישהי לתת לי מתנה - בושם ושוקולדים. כשחזרתי הביתה התייעצתי עם אימא שלי והחלטנו שאחזיר לה את המתנה, שאני לא סולחת לה. אימא שלה התקשרה אליי בעצבים ואמרה לי שאני ילדה לא מחונכת. בשלב מאוחר יותר החלטתי לעבור לבית ספר אחר. היא עדיין גרה ביישוב שלי, אבל אנחנו לא מדברות".

כשכל הסיפור התפוצץ וכולם גילו מה קרה, האם בית הספר עשה משהו?

"החליטו לתת לה עונש חינוכי – היא עשתה מצגת על בריונות ברשת. היא גרמה לי לכל כך הרבה נזק וכאב והעונש שלה היה מצגת שכללה שלוש שקופיות בלבד".

אם היית יכולה להגיד לה משהו, מה היית אומרת?

"הייתי שואלת אותה למה היא החליטה לעשות לי את זה. היינו החברות הכי טובות, אני עדיין לא מצליחה להבין מה קרה שם".

איזו עצה יש לך לבני נוער שעוברים בריונות ברשת ולא יודעים מה לעשות?

"תפנו למבוגר אחראי שאתם סומכים עליו - הורים, מורים, דודים. זה ממש חשוב שיהיה לכם מישהו לדבר איתו כדי שלא תפגעו בעצמכם וכדי שיהיה מישהו שידריך אתכם כיצד להתמודד עם הסיטואציה הקשה שאתם נמצאים בה. מלבד זאת, יש גם קווי סיוע באינטרנט שניתן להתקשר אליהם. גם אם זה נשמע לכם מוזר להתקשר לקו סיוע, תעשו את זה. יעזור לכם לספר למישהו אחר מה עובר עליכם כדי שלא תעברו את זה לבד. לאף אחד לא מגיע לעבור את זה לבד".