מגזין

קריפי! (צילום: יח"צ)

ביקורת משחק: The Evil Within 2 יגרום לכם לשקשק מפחד

לא סתם קוראים לנו במערכת "מכונת הפופקורן האנושית"

 עמרי ויסמן   |   23/10/2017  |    |    | 

 

אם לאחרונה לא נרדמנו בלילות כי שיחקנו עד הבוקר ב-Destiny 2, אז עכשיו קשה לנו לעצום עיניים כי אנחנו בטוחים ש-The Evil Within 2, פרק ההמשחק למשחק האימה המפתיע מ-2014, יעשה לנו סיוטים. בלי להגזים – המשחק הזה פשוט מבעית. ומטריד. ופסיכי לגמרי. וקשה בטירוף עד לרמות שתרצו להטיח את הג'ויסטיק בקיר. ואת העציץ. ואת הכורסא. ואת התקרה שהתהפכה והפכה לרצפה כשאיזה ייצור תמנוני עם עין אחת מנסה לתפוס אתכם באחת מהזרועות החלקלקות שלו ולהפוך אתכם לפיתה עם סלט טורקי. ולא, אנחנו לא נסחפים. יש במשחק הזה תקרות שהופכות לרצפות וייצורים תמנוניים ציקלופיים, הדמיון הופך בה למציאות עד שלא יודעים מה אמיתי ומה לא, ומעל הכל - המשחק הזה ממכר בטירוף כך שלמרות הזוועות, לא תרצו לעזוב אותו לרגע.

The Evil Within 2, בדיוק כמו קודמו, הוא משחק אימה והישרדות עם קצת אקשן. זה אומר שהדבר האחרון שכדאי לעשות הוא להסתער על המפלצות עם אקדחים שלופים, כי הם יחסלו אתכם תוך שנייה. גיימרים חכמים יעדיפו להתגנב, להתחמק ולהימנע מקרבות ישירים – אלא רק כשאין ברירה. גם אז, לא יזיק אם הם ישתמשו במלכודות ובתחבולות, כמו להטמין מוקש שהמפלצת תעבור מעליה, ורק אז, אחרי שהיא פגועה, להסתער עליה עם כל מה שיש. וזה לא שיש כל כך הרבה, כי התחמושת מצומצמת מאוד וכל קליע / חץ / גרזן הוא מצטרך יקר ונדיר מאוד שלא כדאי לבזבז. רק שתבינו: אם ברוב המשחקים מחסלים מאות ואף אלפי אויבים בלי למצמץ, במשחק הזה כל חיסול מלווה בתחושת סיפוק אדירה, כאילו שהוא היה בוס אחרון בשלב קשה במיוחד (שלא נזכיר את הבוסים שיש פה – לקח לנו יומיים בממוצע לעבור אחד). בנוסף, קחו בחשבון שבניגוד למשחק אקשן – The Evil Within החדש הוא משחק איטי ומחושב. בקושי רצים פה, אלא בעיקר הולכים שפופים ובשקט. אם בכל זאת מחליטים לרוץ, אז זו תהיה ריצה קצרה מאוד, כי הדמות שלכם תתחיל להתנשף תוך שניות ספורות ותצטרכו לעצור לתפוס אוויר. למרבה המזל תוכלו לשדרג את היכולות הפיזיות ואת כלי הנשק שלכם על ידי איסוף חפצים שונים שמפוזרים ברחבי השלבים, כך שלפעמים, רק לפעמים, אם תשתדרגו נכון – תהיו חזקים יותר מהמפלצות (אבל זה לא קורה הרבה, אז אל תתלהבו).

אם כבר הזכרנו את הדמות, הכירו את גיבור המשחק – סבסטיאן – שחוזר לעניינים אחרי ששרד את התופת במשחק הראשון. הפעם, סבסטיאן, שוטר לשעבר שהתמכר לטיפה המרה, יוצא לחפש את הבת שלו, לילי, שנחטפה על ידי אירגון מרושע ומסתורי. הארגון שלח את לילי לסוג של מימד מקביל / עולם מציאות מדומה / מקום שאין לנו מושג איך להסביר מה הוא באמת, וסבסיטאן עובר אף הוא למימד הזה כדי להציל את בתו. כדי להגיע אליה הוא צריך לפלס את דרכו במה שנראה כמו עיירה אמריקאית שלווה ומנומנמת, רק במקום תושבים חייכנים שמכבדים את האורחים שלהם עם פאי תפוחים, יש כאן מוטציות וזומבים שמכבדים את עצמם במוח של אורחים שלהם. קריפי, אבל הבנתם את הרעיון.

הגרפיקה מעולה – אפילו מעולה מדי, כי יש פה כמה יצורים שעשויים לגרום לילדים קטנים (וגדולים) לצרוח. השליטה די מסורבלת, למען האמת, אבל זה חלק מהעניין במשחקי הישרדות (אם יצא לכם לשחק בסדרת Resident Evil אז אתם יודעים למה אנחנו מתכוונים – מדובר בדיוק באותו ז'אנר), כך שאי אפשר לבוא בטענות. חוץ מזה הכל דבש. או שזה רפש שנוזל מאיפשהו? תטעמו ותגידו לנו.

4/5