ראשי

(צילום: Giphy)

האם סנאפצ'ט היא באמת האפליקציה הבטוחה ביותר?

לצד ההנאה מהשיתוף החברתי אורבות באינטרנט וברשתות החברתיות סכנות גדולות לפרטיות ולבטיחות שלנו. איך מתגוננים מפני הסכנות האלה וגולשים בטוח? והאם סנאפצ'ט היא באמת האפליקציה הבטוחה ביותר?

 ראש אחד   |   02/12/2016  |    |    |    | 

 

 

 

אנחנו שומעים את המוזיקה האהובה עלינו ביוטיוב, מתכתבים עם החברים בווטסאפ בלי סוף, מבלים שעות בבחירת הפילטר המתאים לאינסטוש ושומרים בפינטרסט פרויקטים מדהימים שנכין בסוף השבוע. כל הכיף הזה טומן בחובו גם הרבה סכנות - תמונה שאנחנו מעלים יכולה להגיע לגולשים שישתמשו בה לרעה, סרטון ישן יכול לצוץ ברשת ולהיות מופץ לאנשים רבים, הפרטים האישיים שלנו חשופים לכול, וברגע אחד הכול יכול לצאת משליטה. אז מה עושים?


כדי ללמוד קצת יותר על הנושא פנינו לגלעד האן, ששימש בעברו כחוקר במשטרה וכיום מרצה לתלמידי בית ספר ברחבי הארץ על חשיבותה של התנהלות זהירה באינטרנט.

 


נתחיל בפן הטכני - אילו אמצעים טכנולוגיים יכולים לעזור לנו לשמור על הפרטיות?

 


"דבר ראשון, בדקו שהגדרות הפרטיות במחשב או בסמארטפון מוגדרות בצורה הנכונה. למשל, באינסטגרם עשו שהחשבון יהיה private, פרטי, כדי למנוע מצב שבו גונבים לכם תמונה או אפילו מתחזים אליכם וכדי שתהיה לכם בקרה על מי עוקב אחריכם ומי לא. השתמשו בסיסמאות מורכבות וחזקות עם הרבה מספרים וסימנים כך שפיצוח הסיסמה שלכם יהיה בלתי אפשרי. אבטחת מידע כוללת גם תוסף הגנה לסמארטפון שישמור על המידע שלכם, כגון תוכנת אנטי וירוס. אפשר להוריד תוספי הגנה כאלה מחנויות אפליקציות".

 


ומלבד זאת? איך אנחנו מגנים על עצמנו?


"לחשוב פעמיים לפני שמעלים קבצים לאינטרנט. אני תמיד אומר שכדי לצמצם את הטעויות צריך להתייחס לזה כמו אל חציית כביש - כשאני עומד שניה ומסתכל לצדדים ורק אז חוצה, אני מצמצם את הסיכויים לפגיעה. אם אעצור שנייה לפני שאני עושה כל פעולה, אחשוב פעמיים לפני שאני מעלה תמונה, שולח קובץ או שולח תמונה, זה כבר מצמצם את הסיכוי שלי ליפול קורבן לאלימות ברשת".
מה דעתך על אפליקציות שמוחקות את התמונות אוטומטית, כמו סנאפצ'ט?
"אנשים לא מבינים שברגע ששלחת משהו לרשת זה נשאר ברשת, אתה אף פעם לא יודע מי שומר את המידע. יש היום אפליקציות שמעתיקות מיד כל תמונת סנאפצ'ט - לא עושות צילום מסך אלא ממש מעתיקות את הקובץ, כך שאתה לא יודע מזה ומאבד את הפרטיות. חשוב לזכור - גם אם מובטח לך שזה נעלם, זה לא באמת נעלם. זה לא שאסור להעלות דבר לרשתות החברתיות, אבל תמיד צריך לזכור שכל תמונה, וידאו וטקסט שמעלים לאינטרנט נשארים שם לנצח".

 


מלבד דרכי הפעולה שכל אחד מאיתנו יכול לנקוט באופן פרטי כדי להגן על הפרטיות שלו, גם הרצאות, שיעורים או שיחות בבית עם ההורים עשויים לעזור.


במקרים רבים הפוגעים ברשתות החברתיות הם בני נוער. איך אתה מנסה למנוע זאת מהם בהרצאות שלך?

 


"קודם כול אני מסביר את החוקים הפליליים בנושא כמו חוק הגנת הפרטיות, חוק לשון הרע וחוק למניעת הטרדה מינית, שרלוונטיים למקרים של בריונות ופגיעה ברשת. העונש על עבירה על אחד מהם עשוי להיות כליאה. מלבד זאת, אני לא רק מסביר את החוקים אלא גם מנסה לעורר אמפתיה וחמלה כלפי הצד הנפגע. אני מעודד ילדים רבים לראות את הצד השני וגורם להם לשאול את עצמם איך הם היו מרגישים אם תמונה מביכה שלהם הייתה מופצת. ולבסוף, צריך גם אחריות חברתית - ראית מישהו נפגע? תושיט יד לעזרה! יש חובת דיווח, וזו לא הלשנה".

 


מהי הדרך הטובה ביותר להילחם בתופעת הבריונות ברשת?

 


"אני הייתי במשטרה עשרים שנה ואני מאמין גדול באכיפה, כלומר לדאוג שנענשים על דברים לא חוקיים, אבל אכיפה היא לא מה שתמנע את הפגיעה הבאה. הדרך העיקרית למנוע פגיעה זה בחינוך לתרבות גלישה. לכן, לדעתי יש עוד הרבה דברים שאפשר לעשות בתחום החינוך בבתי הספר בנושא בטיחות ברשת, והאחריות מוטלת גם על הורים וגם על התלמידים עצמם, שיעלו מודעות לנושא".
מניסיונך בשטח, אתה חושב שמדברים מספיק על בטיחות ברשת בבתי ספר?
"לצערי, לא מספיק, עדיין אפשר לעשות יותר. הנושא צריך להיות חלק משיעורי המחנך בכל בתי הספר, למשל להקריא ידיעות מהעיתון או מהאינטרנט או אפילו להביא הרצאה בנושא. ככל שיינתן דגש גדול יותר על הנושא בבתי הספר, כך התלמידים יבינו את גודל העניין. הכוונה היא לא בהכרח לשיעור שמורה יעביר, אלא גם לעבודות בנושא או להרצאות שתלמידים יערכו, שבהן הם יידרשו לחקור את הנושא לעומק בעצמם".

 


לנהוג בבטיחות ברשת לא אומר שצריך לעצור את החיים. נכון שהרשתות מסוכנות, אבל אף אחד מאיתנו לא יתנתק לחלוטין מהעולם רק בגלל שהוא מסוכן. מה שחשוב זה לגלוש בצורה נכונה ולא להיות פזיזים בפרסומים.

 


איך אפשר לדעת איפה עובר הגבול, מתי לעצור ולחשוב על מה שאנחנו מעלים?

 


"הגבול הוא לחשוב איך הייתם מרגישים בנוגע לפוסט שאתם מפרסמים בעוד כמה שנים ולא רק עכשיו. הייתם רוצים שזה יישאר ברשת לנצח? בתור ילד בכיתה ג' זה אולי נחמד להעלות לרשתות החברתיות סרטון שלך שר ורוקד, אבל בגיל 17, כשהסרטון מתגלה ומתחילים להריץ אותו בין אנשים, זה כבר פוגע. נערות בנות 16 ו־17 מתקשרות אליי ומספרות לי סיפורים כאלה, שמצאו סרטונים שלהן מגיל צעיר ומפיצים אותם וצוחקים עליהן, וכעת הן לא זוכרות את הסיסמה לחשבון שממנו המידע נלקח ולא יכולות למחוק אותו. תמיד תחשבו על ההשלכות של כל פעולה שאתם נוקטים ברשת. מובן שהקורבן אינו אשם כלל בפגיעה בו - האשמה מוטלת במלואה על הבריונים ועל התוקפים, והם צריכים להיענש בחומרה - אך בקרה על התוכן שאתם מעלים היא שכבת הגנה ראשונה ממקרים כאלו".

 


נפלתם קורבן לאלימות ברשת? נתקלתם במקרה שכזה ואתם לא יודעים מהי הדרך הנכונה להתנהל? אל תשבו בחיבוק ידיים, העבירו את זה הלאה! פנו להורה, למורה או לכל מבוגר שאתם סומכים עליו ודברו איתו לפני שיהיה מאוחר מדי. תוכלו לפנות לעמותת “הכפתור האדום” דרך אתר האינטרנט redbutton.org.il, דרך כתובת המייל contact@redbutton.org.il או דרך אפליקציית העמותה. בנוסף, אתם תמיד יכולים לפנות לגלעד האן ולהתייעץ איתו, והוא מבטיח למצוא בעבורכם דרך לפתור את המצב, בין אם נפגעתם ובין אם חזיתם במקרה מהצד. אפשר ליצור איתו קשר בכתובת המייל GiladHan10@gmail.com או באתר הזה.

 

 

(כת"צ תמר ליכטינגר)