מגזין

(צילום: shutterstock)

איך הרשתות החברתיות משפיעות על הביטחון העצמי שלנו?

האם יש קשר בין מספר העוקבים של אדם ברשתות החברתיות לבין הסטטוס החברתי שלו?

 ראש אחד   |   09/09/2016  |    |    |    | 

 

 

הרשתות החברתיות החלו כאמצעי נוח לתקשורת בין אנשים ולעדכון חברים באירועים בחיינו - ואז הן הפכו לתחרות פופולריות וירטואלית. כשמספר העוקבים והלייקים שאנו מקבלים הוא המדד לסטטוס חברתי או להצלחה, הגיע הזמן לבדוק את הקשר שבין הרשתות החברתיות לבין המציאות #תנסו_לעקוב

 

 

 

 

 

אנחנו חיים בתקופה שבה אפשר לנהל שיחת נפש עם אדם שחי בסין, תקופה שבה מיליוני אנשים ברחבי העולם יכולים לראות מה אכלנו לארוחת הצהריים ומי בדיוק אכל איתנו, ברור לכולנו שהטכנולוגיה והרשתות החברתיות הן חלק בלתי נפרד מחיינו. השימוש ברשתות חברתיות הוא נורמטיבי ולעתים אף הכרחי, אבל לפרקים נדמה שאנחנו שוכחים מהם החיים אמיתיים ושכל כולנו מושקעים בחיים הווירטואליים. שוחחנו עם ד"ר אלון יפה, פסיכולוג קליני העובד עם בני נוער ומבוגרים, והוא עזר לנו להבין למה אנחנו חיים בשביל הלייק.

 

 

אישור וירטואלי

 


"ברשת מקבלים לגיטימציה, אישור וחיזוק לפעילויות שאנו מבצעים ומתעדים. לפעמים אנו חשים שאם נפרסם ברשת תיעוד של אירוע שחווינו ונקבל אישור של עוקבים ושל תגובות - רק אז יש לפעילות קיום", מסביר אלון. "יש משהו ממכר בהרגשה הזאת, והיום גם בני נוער וגם מבוגרים לא מתרכזים בחוויה עצמה, אלא בעיקר באיך היא מצטלמת וכמה תגובות ולייקים היא תגרור. בתרבות כיום חווים דברים בדרך הזו, כלומר לא רק חווים את החוויה עצמה אלא גם מתעסקים בתיעוד ובפרסום שלה".

 


יש תחושה שמתבגרים מתעסקים יותר ברשתות חברתיות.

 


"המשימה של גיל ההתבגרות היא לבנות את הזהות שלנו, להבין מי אנחנו ביחס להורים, לאחים ולחברים, והרשתות החברתיות משמשות בימינו כלי מרכזי בחיפוש הזה. במסגרת החיפוש אני יכול לבנות לעצמי זהות ברשת החברתית בתור בליין, אולי בתור אחד שמתעניין באופנה, במוזיקה או בטכנולוגיה, ולקבל את התוקף לדמות שבניתי בתגובות ובלייקים. אנחנו מקבלים אישור וירטואלי ל'זהות' שלנו, בין אם היא אמיתית ובין אם לא".

 


ומי שלא מעוניין להיות חלק מתחרות הלייקים והעוקבים נחשב "חריג"?

 


"אחת התופעות השכיחות בגיל ההתבגרות היא העיסוק המתמיד במה מקובל ופופולרי בכל התחומים - שפה, לבוש, מקומות בילוי - וזה תקף גם להתנהגות ולנוכחות ברשת. בשנים האלו מתבגרים נתונים ללחץ חברתי שעליהם להיות כמו כולם, וכרגע המשמעות של 'להיות כמו כולם' היא להיות נוכח באופן קבוע ברשת החברתית ולהתנהג בדרך מסוימת, למשל להתעסק בלייקים, בתגובות ובפוסטים של אחרים".

 

 

 

 

 

כוחה של הרשת 

 


אלון מספר שלרשתות החברתיות יש את הכוח לחזק או לערער את הביטחון העצמי: "הן מחזקות כשמקבלים אישור - לייק או תגובה מפרגנת - ומחלישות כשההפך קורה. תחושת החיזוק נמדדת במספרים, וזה יכול להפוך בקלות למשהו אחר, למשהו מחליש שמערער את המקום החברתי שלנו, כי העוצמה שיש ברשתות החברתיות פועלת לשני הכיוונים. לפעמים לתגובה שלילית יש משקל גדול יותר מאשר לתגובה חיובית".

 


האם יש קשר בין מספר העוקבים של אדם ברשתות החברתיות לבין הסטטוס החברתי שלו?

 


"הקשר בין השניים מאוד קלוש, והמשמעות של חברים ברשתות חברתיות היא מדומה בדרך כלל. העוקבים הם אנשים שבחרו לעקוב אחר תמונות או אחר דמות שיצרנו ברשת ולאו דווקא בחרו בזה בגלל חיבור רגשי או פיזי אמיתי. אפשר לבנות לעצמך חברים רבים ברשת ולהיראות פעיל מאוד בפרופיל שלך ולמעשה לחיות בהרגשת בדידות נוראית ובדיכאון. פגשתי בני נוער רבים שממבט על הפרופיל שלהם הם נראים מאושרים ועם חיים מלאים בפעילויות, אך אין לזה קשר לתחושה הפנימית שלהם. זה לא חייב להיות חסר קשר לחלוטין, אך לרוב זה המצב".

 


הטכנולוגיה והאינטרנט הרגילו אותנו לסיפוק מידי. איך זה בא לידי ביטוי בהשפעת הרשתות החברתיות עלינו?

 


"העוצמה של המידיות הזו שקיימת במשך 24 שעות עלולה להיות מסוכנת כי הרשת בעצם לא עוצרת לעולם. הרשתות החברתיות יוצרות תחושה תמידית של פספוס, יכול להיות שבזמן הזה מישהו מגיב לי, עשו לי לייק, שלחו לי הודעה, וזה גורם להתרחקות מהיבטים רבים של החיים. יש מתבגרים שמתמכרים לזה ולא עוזבים את המסך, והיכולת שלהם לתקשר בדרך שהיא לא וירטואלית מידרדרת או לא מתפתחת כראוי. בעיניי, לפגוש מישהו פנים אל פנים קשה יותר משיחה בווטסאפ או באמצעות האינטרנט, והסיטואציה עלולה להיות מביכה, נגמרים נושאי השיחה ומתעוררות תחושות של חוסר ביטחון. אבל התחושה הזו מאוד חשובה להתפתחות חברתית, וההתמודדות הזו היא משהו שבני נוער מכירים פחות ופחות. לכן הם לא מתאמנים על הכללים הנכונים להתנהלות בה, ובסופו של דבר זאת התנהלות שחשובה לטווח הארוך, כי קשרים וירטואליים הם זמניים בלבד, ויחסים שנרקמים במציאות הם חזקים מאוד".

 


ציינת שהמידיות ממכרת. למה, בעצם?

 


"כאמור, התמכרות לרשתות חברתיות נוצרת בגלל הסיפוק המידי שאנו מקבלים מההתעסקות בהן, בגלל החיזוק וניפוח האגו שהן נותנות והרצון שלנו לא לפספס דבר. כמו התמכרויות אחרות, לפעמים משתמשים בהן כהסחת דעת מקשיים, דיכאון או חרדה שחווים בחיים. זה משהו שפונים אליו כדי לא להתעסק עם התמודדויות אחרות ובסופו של דבר גורם לכך שלא מתמודדים עם הבעיה האמיתית אלא רק מתחמקים ממנה".

 


ובכל זאת, אתה חושב שיש דברים חיוביים ברשתות החברתיות?

 


"בטח, יש הרבה היבטים חיוביים בהתעסקות הזו. רשתות חברתיות הן גם פלטפורמה מצוינת לפרסום עסקים או לקידום אישי מבחינה מקצועית, למשל מישהו שחולם להיות זמר יפרסם סרטונים שלו שר, וכך החשיפה ההתחלתית שלו מאוד גבוהה ועשויה לעזור לו בהמשך. בנוסף, פרסום תמונות וסטטוסים מאפשר לבני נוער סגורים שקשה להם לבטא את עצמם למצוא מקום לביטוי, גם באמצעות רשתות חברתיות וגם באמצעים אחרים באינטרנט שמאפשרים לעבור את המחסומים האלו, כמו למשל בלוגים, ערוצי יוטיוב וכו'. הרשתות החברתיות הן גם כלי יעיל להיכרויות ולמציאת נושאים משותפים, ליצירת קבוצות ולשיתוף. כשיודעים להתנהל בהן נכון, הרשתות החברתיות יכולות להיות כלי מועיל בתחומים רבים בחיינו".

 

 

 

 

 

 

(מאת כת"צ שילת ברקת)