וידאו

בדרך לכבוש את לבכם. (צילום: יח"צ)

"פרסום יוצר אשליה": מור פולנוהר שיתפה אותנו בתובנות מעולם הבידור

לקראת יציאת הסרט "כמעט מפורסמת" ישבנו לשיחה עם מור על איך התחיל הכול ולמה הפרסום וההערצה הם לא בדיוק מה שחשבתם. #מודל_להשראה

 עינב לוגסי   |   22/06/2017  |    |    |    | 

שירה, מחול ומשחק - בכל העולמות הללו כבר הספיקה מור פולנוהר לצבור ניסיון ולרכוש לעצמה רזומה גדול, שכולל שלל תפקידים בסדרות ובסרטים, תפקיד בלהקת הריקוד "מיומנה" ועוד טייטלים מרשימים מתחומי אומנויות הבמה, אז מה הפלא שכשתפסנו אותה לראיון היא סיפרה לנו שיש לה לו"ז עמוס לחלוטין? "אני לומדת קולנוע וכרגע אני בימים מטורפים שכוללים ארבע שעות שינה בלילה בגלל פרויקטים והפקות סיום. אני עוברת מחדר עריכה לימי צילום וזה מאוד אינטנסיבי, אבל זה תענוג, כיף גדול".

יש לך עבר מלא בעבודה בעולם המשחק, השירה והמחול, איך בעצם התחיל כל זה?

"בגיל 11 התחלתי ללמוד משחק, שירה ומחול בבית הספר לאמנויות 'בוסתן' בנתניה. במקביל התחלתי לעבוד עם הסוכן שלי, חיים שרגא, ובגיל די צעיר התחלתי ללכת לאודישנים. בתיכון למדתי במגמת קולנוע וכבר אז ידעתי שזה מעניין אותי. הדבר הראשון שעשיתי בקריירה המקצועית שלי היה סרט לילדים, אחרי הגיוס שיחקתי בכמה סדרות נוער כמו 'גאליס', 'להתבגר' ו'משפחה שולטת'".

רבים מכירים אותך כרונה מ"גאליס", זה מבאס אותך?

"'גאליס' זאת אולי הסדרה הכי מוכרת שעשיתי לנוער ואני מאוד שמחה שהיה לה אפקט בסדר גודל כזה על מי שצפה בה. הרבה אנשים אמרו לי שהם גדלו עליה אז אני מבינה למה רוב האנשים שמכירים אותי, מזהים אותי משם וזה בסדר גמור".

את חושבת שתפתחי את הקריירה שלך לכיוונים אחרים בעתיד?

"היא כבר מאוד מורכבת. כלומר, יצא לי להתעסק בכל מיני תחומים באומנות, אני כבר שנה חמישית בלהקת הריקוד "מיומנה", אני כותבת, אני עובדת על מוזיקה שלי שאני מלחינה ומקווה שמתישהו תצא החוצה לעולם באופן רשמי, אני לומדת קולנוע ואני מאוד אוהבת לביים ולכתוב ואני נהנית מהלימודים בטירוף".

זאת אומרת שיש סיכוי שנראה אותך בקרוב מהצד השני של המצלמה?

"לגמרי! כבר ב"משפחה שולטת" כתבתי חמישה פרקים יחד עם הבמאי רובי דואניאס, זה היה הניסיון הראשון והיחיד לבינתיים בתפקיד שהוא לא משחק בסדרת טלוויזיה ומאוד נהניתי מזה. זה אחד הדברים שגרמו לי לרצות לפתח את זה הלאה ולכוון גבוה ברמה המקצועית".

את משחקת בסרט "כמעט מפורסמת" שיצא היום לאקרנים, יש לנו למה לצפות?

"ברור! קודם כל, הסרט מבוסס על ספר שכתבה מיכל בכר. מרקו כרמל (במאי הסרט; ע"ל) עשה עבודה מדהימה והסרט מאוד מרגש בעיני, מעבר לזה שהוא סרט כיפי, מצחיק ומגניב בטירוף הוא מחזיק בתוכו מסרים חשובים על פרסום וסלבריטאות. יש היום כמיהה מאוד גדולה לפרסום שלפעמים יכולה לבלבל ולהוביל למקומות קיצוניים ולא פשוטים של חוסר ביטחון והשוואות לא בריאות. הסרט מדבר על ההשלכות של עולם הפרסום והריאליטי בעיקר על בני נוער ואפילו על המשפחות שלהם. בני נוער וגם הורים מאוד יתרגשו לראות אותו".

(באדיבות סרטי יונייטד קינג)

לדעתך יש בפרסום גם צדדים חיוביים?

"כן. יש אנשים שהפרסום בשבילם הוא כלי להעביר מסר, לדבר על דברים ולהשתמש בפלטפורמות בשביל דברים חשובים. אבל יש גם אנשים שרוצים בפרסום כדי לקבל תשומת לב. אני חושבת שבעיקר ילדים ובני נוער צמאים לפרסום בגלל האהבה והאהדה שזה נותן, כי אם מכירים אותך אז יש עניין סביבך ו'אוהבים' אותך. אולי מהצד זה נראה כמו איזושהי אהבה, אבל לפעמים הפרסום יוצר איזושהי אשליה. אני באופן אישי הבנתי שאי אפשר באמת להשוות בין אהבה של בן אדם שלא מכיר אותי לאהבה של בן אדם שמכיר אותי, כולל את הצדדים הפחות נעימים שלי ועדיין אוהב אותי ובוחר להיות שם בשבילי".

ספרי לנו קצת על הדמות שלך בסרט.

"כל מי שראה "גאליס" ו"להתבגר" מבין שיצא לי לשחק בעיקר דמויות מתוקות ועדינות עם רגישות מאוד גבוהה לסביבה ופה זה בדיוק ההיפך, הייתה לי הזדמנות להתחבר לביצ'ית שבי. זה לגמרי מגניב לשחק תפקיד גם מסוג כזה".

יש חוויה שזכורה לך במיוחד מסט הצילומים?

"אני משחקת בסרט את חברתה של נואל ברקוביץ'. עוד כשעבדנו על הדמויות שלנו הבנו שהן שתי דמויות שונות, אבל באיזשהו מקום הן כמו דמות אחת עם שני ראשים. ישבנו יחד על הטקסטים שלנו והחלטנו לעבוד כאילו מדובר בבן אדם אחד, בינינו סנכרון בדמויות שמשלימות אחת את השנייה במבטים שלהן ואפילו עשינו מעין כוריאוגרפיה ביניהן, כמו ריקוד עם מבטים ותנועות ידיים - ממש הנדסנו את זה ביחד. נואל היא שחקנית מדהימה וזאת הייתה חוויה סופר-כיפית לעבוד איתה".

יצא לך להעביר תכנים שחשובים לך ושזכו לתהודה בזכות הפרסום?

"בהחלט. לדוגמא, באינסטגרם יש לי 21 אלף עוקבים, שזה לא מעט. שם אני מעדכנת מה קורה אותי, אבל אני הרבה פעמים מדברת גם על דברים שחשוב לי לדבר עליהם. בשנה האחרונה העליתי שני פוסטים ארוכים ומפורטים על נושאים שהיה לי חשוב להציף, אחד מהם היה על חוסר ביטחון עצמי, על כך שלפעמים אנחנו רוצים להציג תמונה יפה כדי שיאהבו אותנו אבל אם אנחנו לא מראים את מי שאנחנו, כולל את החסרונות והפגמים שלנו, אנחנו לא באמת נותנים לאנשים לאהוב אותנו בשלמותנו. חשוב שנחשוף את הדברים הפחות טובים בנו ושנהיה אנושיים. אני גם משתדלת להגיב לאנשים שמגיבים חזרה ושואלים שאלות. אנשים כותבים לי שהם בשוק שעניתי להם או שהם תוהים למה אני בכלל עונה, זו התחושה שהייתי רוצה להעביר - כולנו אנשים, אנחנו כולנו בגובה העיניים".