מגזין

(צילום: Shutterstock)

העולם לא שוכח: בני נוער מסביב לעולם מספרים על זיכרון יום השואה בארצם

כולם.

 עינב לוגסי   |   09/05/2017  |    |    |    | 

 

כל ישראלי מכיר את יום השואה מגיל צעיר - טקסים בבית הספר, ספרי קריאה, לימודים על השואה כחלק מהבגרות בהיסטוריה, הצפירה ועוד דברים רבים ואחרים מזכירים לנו את מה שאסור לשכוח. הזיכרון הקולקטיבי שלנו אולי נתפס בעינינו הישראליות כמובן מאליו, אבל האם יצא לכם לתהות איך עובר אותו יום בדיוק על בני נוער המתגוררים בחו"ל? שוחחנו עם נעמה ויינגרטן (16) מקנדה, סתיו רומרו (15) מארצות הברית, דניאל פדר (16) מאורוגוואי ונטלי בן שלמה (18) מצרפת, והם סיפרו לנו איך מתבטא זיכרון השואה בארצות אחרות.

 

 

איך מציינים את השואה בארצכם?

נעמה: "בקנדה יש מודעות רבה לשואה, בטקסים בקהילות היהודיות או בהרצאות בבתי הספר. למרות זאת, כשהייתי בכיתה ח׳ עברתי הרצאה על השואה והופתעתי לגלות שלפני ההרצאה רוב השכבה שלי לא ידעה על השואה, אפילו שחלקם יהודים".

סתיו: "בלוס אנג'לס, שם אני גרה, לא ממש מזכירים את יום השואה. ההבדל בין ישראל לפה הוא עצום - בישראל זה נושא רגיש שמדברים עליו רבות ומציינים אותו באופן מיוחד פעם בשנה, אבל כאן בארצות הברית כמעט ואין התייחסות לשואה, לפחות לא בבית הספר".

דניאל: "בעיר שאני מתגורר בה יש מרכז קהילתי יהודי שדואג לקיים מדי שנה טקסים ושיעורים בנושא, ומגיעים אליהם יהודים מהאזור".

נטלי: "כיום אני לומדת בבית ספר ציבורי, לכן אין יותר מדי אזכורים של השואה בלימודים, אך המשפחה שלי משתדלת בכל שנה ביום השואה לצפות בטקס ביד ושם מהמחשב, זה תמיד מרגש את כולם".

 

 

אתם חושבים שיש להכניס לתכנית הלימוד בארצות אחרות את נושא השואה?

נעמה: "חשוב ללמד תלמידים מכל העולם על השואה, גם אם הם לא יהודים. צריך להעביר את הסיפורים הלאה ולא לתת לרצח של שישה מיליון אנשים להיעלם מההיסטוריה שלנו".

סתיו: "ברור, ללמוד או אפילו לדעת על השואה זה חובה, יש אנשים שאפילו לא יודעים שזה קרה!"

דניאל: "בטח, אני קצת מצטער שזה לא נושא מרכזי אצלי בבית הספר. השואה גורמת לנו להבין שיש ערכים בסיסיים לאנושות שאנחנו חייבים לשמור עליהם כדי להימנע מאסון נוסף".

נטלי: "חד-משמעית כן. תמיד טוב 'להקדים תרופה למכה'. יש לעולם אחראיות למנוע את הזוועות שהיו בשואה, והדרך הכי טובה לעשות זאת היא בחינוך".

 

 

איך המשפחה והחברים שלכם מתייחסים לנושא?

נעמה: "בגלל שסבתא שלי ניצולת שואה, אנחנו מתייחסים ברצינות לנושא. לעומת זאת, חבריי הקנדים מעולם לא נחשפו לנושא כמו שאני נחשפתי, למרות שהם למדו על התקופה הזו בשיעורי היסטוריה. לכן הם לא ממש מבינים את הסיפורים ואת האירועים שהתרחשו שם". 

סתיו: "המשפחה מתייחסת ברגישות רבה, החברים קצת פחות".

דניאל: "הסביבה שאני חי בה כמעט ולא מזכירה את השואה ביומיום. אני מרגיש שלמשפחה שלי יש היכרות רבה יותר עם הנושא מאשר לחברים שלי".

נטלי: "לחברים שלי מישראל יש מודעות גבוהה וידע רב, לפעמים אני שומעת מהם שהם מתנדבים למען ניצולי שואה, וזה מדהים בעיניי. לעומת זאת, החברים שלי כאן לא רואים בזה משהו מיוחד, אולי רק עוד נושא לימוד בהיסטוריה".

 

(צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)

 

בני נוער ישראלים רבים יוצאים בתיכון למסע בפולין לזכר השואה. הייתם מאמצים את המסע גם בבית ספרכם?

נעמה: "אני לא חושבת שהרבה קנדים היו רוצים לטוס לטיול בפולין, בעיקר בגלל שרובם לא יהודים והם כנראה יחשבו שזה לא קשור אליהם".

סתיו: "לא הייתי מאמצת כי יש בני נוער ברחבי העולם שלא מייחסים חשיבות למה שקרה בשואה וסביר להניח שיתייחסו למסע הזה בזלזול".

דניאל: "אני לא בטוח שבבית הספר שלי יהיו תלמידים שיהיו מוכנים לטוס עד לפולין כדי לראות את הזוועות שהתחוללו שם, צריך להיות מאוד בוגר ומוכן נפשית בשביל מסע כזה. לפי דעתי, החינוך בישראל בנושא השואה מכין את התלמידים בצורה הטובה ביותר למסע לפולין".

נטלי: "בהחלט, אבל רק לתלמידים בוגרים ומבחירה שלהם בלבד. בצרפת אין היום היכרות מעמיקה עם השואה, ורצוי להיחשף לתכנים רציניים יותר".

 

 

מה לדעתכם צריך לעשות כדי שהנושא לא ייעלם מהתודעה העולמית?

נעמה: "הכי חשוב להעביר את סיפורי השואה הלאה. גם כשניצולי השואה כבר לא יהיו איתנו, זה הכרחי שהילדים, הנכדים והנינים שלהם ימשיכו את המורשת שלהם ולא ישכחו את הדברים שאירעו להם. חשוב שנספר לא רק על תאריכים ושמות אלא גם על הקושי, הסבל, העצב והפחד שעברו על היהודים".

סתיו: "השואה היא אחד האירועים ההיסטוריים הגדולים ביותר, ולא הגיוני שנתעלם ממנה. צריך לגרום לכך שכולם ישמעו שהיא קרתה ולהראות להם את התמונות, את הסרטונים ואת הספרים כדי להעצים את המודעות".

דניאל: "יש לעולם חובה מוסרית לכך שסיפורי השואה יסופרו בכל בית. אף פעם לא נעים לשמוע מה קרה ליהודים ולבני אדם אחרים בשואה ובמלחמת העולם השנייה, אבל אנחנו חייבים לדאוג שאף בן אדם לא יסבול שוב בגלל דת, גזע או מין".

נטלי: "הדבר שהכי ישפיע על העולם הוא חינוך. אם נעביר לדורות הבאים את כל המידע שיש לנו היום על השואה, נוכל להעביר את המסר שחובה עלינו לזכור ולא לשכוח".

 

 

לא נשכח ולא נסלח.