בידור

אח שלנו, אתה חייב לבלות קצת יותר בשמש. (צילום: יח"צ)

ביקורת סרט: מה כל כך ביאס אותנו בסרט האימה "הילד"?

תתפלאו, אבל זה לא בהכרח קשור לעלילה.

 עמרי ויסמן   |   29/05/2017  |    |    |    | 

כן, "הילד" הוא מותחן אימה די חביב, שעושה את העבודה. הוא מותח, מסקרן, קצת מפחיד, קצת מבהיל ודי מעניין. הוא מספר על מטפלת, בחורה בשם גרטה (לורן כהן – מגי מ"המתים המהלכים") שנשכרת להיות מטפלת של ילד, בנם החיוור של זוג מבוגר. ואז היא מגלה שהילד הוא בעצם בובת פורצלן (!), שהוריו מתייחסים אליו כאל בן אנוש. גרטה חושבת שההורים פשוט מחורפנים, אבל עד מהרה, כשדברים מוזרים ואיומים מתחילים לקרות בגלל שהיא לא מקפידה לשמור על כללי וחוקי הבית, היא מגלה שאולי דווקא יש משהו לא פחות איום ומוזר בבובה עצמה.

עד כאן הכול טוב ויפה, ולא נכחיש ש"הילד" הוא סרט שנהננו לצפות בו. אבל - והנה מגיע הטוויסט ששמור בדרך כלל לסרטי אימה ולא לחיים האמיתיים – הסרט הזה יצא לראשונה בארצות הברית לפני כשנה וחצי, כלומר בתחילת 2016. במדינות אירופאיות אחרות הוא יצא ב-DVD וישירות לאינטרנט לפני כשנה. למעשה, לא מצאנו אפילו מדינה אחת שבה "הילד" יצא במהלך 2017, מה שככל הנראה הופך את ישראל למדינה האחרונה בעולם שהסרט מוקרן בו בקולנוע, שנה וחצי (כן, אנחנו חוזרים על עצמנו) אחרי שהושק לראשונה, ושנה אחרי שאפשר לצפות בו באופן חוקי בבית. נעלבנו בשם חובבי הקולנוע באשר הם, וגם בשם בובות הפורצלן הזדוניות.   

מדד הבייגלה: 3/5 בשביל הסרט עצמו, 1/5 בשביל הכדאיות לצפות בו כיום בקולנוע.