בידור

(יח"צ)

ביקורת סרט: האם קפטן ג'ק ספארו באמת מפליג לעבר האופק בפעם האחרונה?

צפינו ב"שודדי הקאריביים" החדש וחזרנו לספר איך היה.

  |   25/05/2017  |    |    |    | 

מה נגיד לכם? באוקיינוס הזה כבר היינו. "שודדי הקאריביים: נקמתו של סלזאר" הוא הפרק החמישי בסדרת סרטי ההרפתקאות המצליחה בטירוף, ואף שמדובר בסרט חביב למדי עם אפקטים מדהימים, די קשה לנו להבדיל בינו לבין הסרטים הקודמים בסדרה. יש כמה שודדי ים טובים, יש כמה שודדי ים רעים, יש כמה מפלצות ורוחות רפאים, יש איזה חפץ קסום שכולם מחפשים כדי להסיר בעזרתו איזו קללה / לנצח את האויבים /לחיות באושר ובאושר לפחות עד הסרט הבא, יש כמה צחוקים בזכות התפקיד המיתולוגי של ג'וני דפ כקפטן ג'ק ספארו – אבל לדענו אין בסרט שום ייחוד או נשמה, וחבל.

ובכל זאת: ברנטון ת'וויטס ("המעניק") וקיה סקולדריו ("הרץ במבוך") מגלמים בחור ובחורה צעירים ונמרצים שמנסים לאתר את הקלשון של אל הים פוסידון, כל אחד מהסיבות שלו. השניים האלה, שדווקא עושים עבודה מוצלחת, הם בעצם הכוכבים הראשיים של הסרט, ואילו דפ-ספארו מלווה אותם בדרכם הסוערת כסוג של ליצן חצר (האמת היא שגם הוא צריך לפתור כמה בעיות משלו – אבל תמיד יש לו בעיות אז אנחנו כבר לא מתרגשים מהן). הנבל התורן הוא סלזאר – רוח רפאים שמפקד על ספינה משלו ויעשה הכול כדי לנקום בספארו ולהשמיד אותו פעם אחת ולתמיד. מה עוד? יש פה כרישים זומבים מפחידים, ספינה שטורפת ספינות אחרות כמו לווייתן מורעב וגם כמה הופעות אורח משתי דמויות חשובות שבוודאי תזכרו מהסרטים הראשונים. הכול טוב ויפה, אבל כשהעלילה כל כך שחוקה, ממוחזרת ולפעמים גם לא כל כך מובנת, אפילו האפקטים הכי שווים ווהשיגועים של קפטן ג'ק לא מספיקים.

 

מדד הבייגלה: 3/5

 

הייתם יוצאים עם החבר'ה האלה לקרוז?